פסק דין חדש לגבי נרדפי הנאצים
שעלו לישראל לאחר 1953
כפי שהתקבל בדוא"ל מאת מר אהוד מוזס מועידת תביעות ביום ב' , 22 אוקטובר 2012
ב-15.10.2012 ניתן בבית המשפט השלום בחיפה פסק דין לגבי קבוצה של נרדפי נאצים (בעיקר מרומניה ובולגריה) שטענו שלא יכלו לעלות לישראל עד 1953 עקב השלטון הקומוניסטי שמנע מהם לעזוב את ארצותיהם באותן השנים ושאי ההכרה בהם לקצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים הינה החלטה שיש בה אפלייה (לעומת מי שעבר את אותה רדיפה ועלה לפני אותו התאריך ומקבל את אותה הקצבה), ושיש בה חוסר סבירות קיצונית ומשום כך יש לבטלה ולהכיר גם בהם לאותה הקצבה (ו"ע 51287-02-11 שורצנברג ואח' נגד משרד האוצר).
בית המשפט קבע בפסק דינו כי מבחינה משפטית אין המדובר בתאריך שרירותי אלא שהוא קשור להסכם השילומים שחתמה ממשלת ישראל עם גרמניה בשנת 1952 שכתנאי להעברתם דרשה גרמניה שמדינת ישראל תשחרר אותה מהחובה לשלם פיצויים אישיים בגין נזקי בריאות לניצולי שואה שהפכו להיות אזרחי מדינת ישראל. בית המשפט הוסיף כי המועד של ה-1.10.1953 נקבע כמועד כניסתו לתוקף של אותו חוק הגרמני (BEG) ושם נקבע כי כל מי שהפך להיות לאזרח מדינת ישראל עד ל-1.10.1953 נשללה ממנו זכאותו לקבלת פיצויים בגין נזקי בריאות מגרמניה עקב הסכם השילומים. משום כך כל ניצול שואה באשר הוא שלא הפך להיות אזרח ישראלי לפני 1.10.1953 הרי הסכם השילומים לא מנע ממנו זכות תביעה אישית לפיצויים בגין נזקי בריאות כנגד בגרמניה וזו הסיבה לקביעת אותו התאריך בחוק הישראלי שרק מי שעלה עד לאותו המועד יכול לתבוע את נזקי הבריאות ממדינת ישראל. וזאת למרות שלא היא זו שביצעה כנגדם את פשעי השואה אלא ויתרה תמורת השילומים על זכותם לתבוע מגרמניה את אותם הפיצויים. לאור זאת פסק בית המשפט כי הקריטריון שרק נרדפי הנאצים שעלו עד ה-1.10.1953 עשויים להיות זכאים לקצבה ממשרד האוצר לפי אותו החוק איננה מהווה אפלייה או כל בעיה משפטית אחרת (כפי שגם נקבע בפסקי דין רבים בעבר) ומשום כך כל אותם התובעים שעלו לאחר מועד זה אינם זכאים לפי אותו החוק.
אולם בית המשפט הוסיף כי מבחינה מוסרית, ישנה בעיה שצריך להתיחס אליה. בית המשפט התייחס בהקשר זה להרחבה הגדולה של מעגל נרדפי הנאצים הזכאים לפי אותו החוק הישראלי שלא היתה קיימת כאשר אותו החוק חוקק בשנות ה-50 וציין כי "אם בשנות החמישים, השישים והשבעים הוכרו רק ניצולים שנרדפותם תאמה את עילות הנרדפות שבדין הגרמני, ניצולים שעל ידיהם הוטבעו מספרים כחולים, ניצולים שעל גופם ונפשם נראו באופן ברור תוצאות השואה, ניצולים שחירותם נשללה באופן מובהק חד וחלק בשל רדיפה נציונל סוציאליסטית הרי שכיום עילות הנרדפות הורחבו בפסיקה עד קצה הגבולות המשפטיים... מי חשב בשנות החמישים שתהיה הכרה כה רחבה בניצולי רומניה ובולגריה ובגין עילות כגון גירוש או עוצר? מי חשב שמדינת ישראל תפצה גם ניצולים מיהודי לוב ותוניס? מי חלם שתבוא לעולם הלכת העוברות ומי חשב שבסוף העשור הראשון למילניום השלישי ימונו מומחים כדי לחוות דעה האם התקיימו שואה ועילות נרדפות בעירק או במרוקו?"
בית המשפט גם הציע דרך כיצד יש לתקן את אותה הבעיה - "אנו מסכימים לחלוטין כי הדרך להרחבת מעגל הזכאים היא בדרך של חקיקת חוק חדש, שונה מחוק הנר"ן ודומה לחוק ההטבות אלא במקום מתן פיצוי רק לנרדפים מהמעגל הראשון כפי שקיים כיום, יקבע מנגנון של הכרה בכל הניצולים וללא הוכחת עילות נרדפות מחד או כניסה לתחום הרפואי מאידך, שני עניינים בעיתיים ביותר להוכחה כאשר האירועים הרלבנטיים אירעו לפני כמעט 70 שנים...הגיע הזמן להבין שאחרי כמעט 70 שנים לא צריך להתעסק יותר ב"הוכחת" עילות נרדפות, הוכחת סיפורי נרדפות אישיים או קשר סיבתי בין מחלות נפוצות מאד באוכלוסייה הכללית לבין השואה....נראה שיש לארגן מחדש את עניין ההכרה והפיצויים, לדעתנו יש לעשות זאת בחקיקה מהירה שתעביר את הזכאות לתגמולים מחוק הנר"ן לחוק אחר, פשוט יותר, ברור יותר, שנעשו בו האיזונים הכלכליים הנדרשים ואשר מתאים יותר למציאות הקיימת. אין אנו יועצים למחוקק אבל נראה כי הדבר אפשרי, נכון, ראוי ובעיקר הוגן. "
לסיכום קבע בית המשפט כי למרות שמבחינה משפטית הוא דחה את הערעורים שלהם הרי ש"יחד עם זאת מבינים אנו לליבם של העוררים, הם ניצולי שואה בדיוק כמו אלו שעלו לישראל לפני 1.10.1953. הסבל שעברו בשואה איננו פחות מזה של ניצולי השואה שעבר מוכרים על פי החוק, מהפן המוסרי נראה שאנו חייבים לעוררים ולניצולי השואה האחרים המצויים באותו מעמד לא פחות ממה שאנו חבים לאלו שנכנסים לגדרו של החוק ולכן ראוי כי הרשויות המוסמכות יפעלו למענם, יכירו בהם ויפצו אותם ברם אין אנו יכולים לכפות זאת בפסק דיננו."
את אותו פסק הדין ניתן להוריד מהאתר של בתי המשפט בכתובת הבאה - http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5CIDCNFSV01%5Cidc_repository2%5C833%5C583%5C7dae08743a010000090037f6877a1a5f&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=BBA64AEC645229EA65F6EA8059B786BB&OnePageMode=1 אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע יכול להשתנות עקב נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה שלא נכללו בסקירה וערעורים על אותם פסקי הדין שיכולים להתקבל לאחר מכן על ידי ערכאה גבוהה יותר. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
.jpg?id=7614348)
