ברירת-מחדל  |  English  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



התחברות למנהלים

 

 

כלכותה       18/12/2008

 

הבחור אור שטיילתי איתו אתמול נסע היום לאיי אנדמן, כך ששוב נותרתי לבד.

ניצלתי את הזמן וביררתי איפה יש רופא שיניים.

לאחר שהסבירו לי, הלכתי לחפש את המקום. מצאתי בנין עזוב ומוזנח,

וכבר רציתי לוותר על כל הענין, אך חישבתי כי כעת אשאר עוד חודשיים

עם חור בשן וללא סתימה, וכיון שאני נמצא לפחות עוד שבועיים כאן בכלכותה

אז כדאי בכל זאת לנסות.

נכנסתי לבנין ועליתי קומה ושאלתי אם יש כאן רופא שיניים. להפתעתי ענתה לי בחורה צעירה, באנגלית אמיתית (לא במבטא הודי), ואמרה שהיא הרופאה.

היא הכניסה אותי לחדר, שלהפתעתי נראה כמו קליניקת רופא שיניים מודרנית

כמו בארץ. היא החליטה לתת לי זריקה, כדי שהטיפול לא יכאב, תוך ציון כי למקומיים, היא אינה נותנת זריקה, והם נאלצים להתגבר על הכאב , אבל היא יודעת שהאירופאים מפונקים (היא חשבה אותי לצרפתי, כפי שהודים רבים חשבו עלי כך משום מה), ולכן לא הססה ונתנה לי את הזריקה.

בקיצור, עשתה לי סתימה לבנה למהדרין, עם האור האולטרה סגול וכל שאר השכלולים, ובסוף כל זה עלה לי 90 ש"ח.

לאחר 3 חודשים נפלה הסתימה כצפוי, ובסופו של דבר נאלצתי לעשות את הטיפול בארץ, כפי שהציעו לי עוד לפני הנסיעה, ושהסתכם ב-

13,500 ש"ח . הטיפול כלל אמנם כתרים וטיפולי שורש ועוד כהנה וכהנה

אבל יחי ההבדל הקטן.

 

עוד באותו יום, בארוחת הצהרים הכרתי את הלן מסקוטלנד, והחלטנו לנסוע

למקדש קאלי, לא זה שנמצא בדרום העיר ליד בית אמא תרזה אלא דוקא בצפון העיר, ונקרא מקדש קאלי דאקשינסוואר   Dakshineswar

כדי להגיע לשם, היינו צריכים לנסוע תחילה במטרו עד התחנה הצפונית ביותר ושנקראת בשם דום-דום, וזאת משום שהתחנה נמצאת בשכונה בה היו מייצרים את כדורי הדום-דום. משם נסענו ברכבת פרברים לקונאן דל לוקאל (ברציף 3 )

נוסעים 2 תחנות ומגיעים לתחנת  DAKSHINESWAR . יורדים מהתחנה במדרגות, ופונים ימינה לכוון השער הצהוב, דרכו ממשיכים ישר עד המקדש.

 

השער מעוטר בסמלים שהם קדושים להודים. זה דומה לצלב קרס, אבל הסבירו לי שזה לא, והסיבה היא שבסמל זה הסימנים בכוון השעון, בעוד שבצלב קרס זה נגד כוון השעון.

 

 

 

 

 

 

 

 

מגיעים למקדש ורואים את התנועה ההומה של ההודים. מחוץ למקדש מסתובבים מלא קבצנים ונטפלים לתיירים עד שמצליחים להוציא מהם נדבה.

בכוון שאני מביט יש קניון

 

המחירים בקניון זה לא זולים, ובכל זאת יש הודים רבים שקונים שם.

סביב למתחם ליד הקניון ולמקדש יש גן גדול מוקף חומה, ועליה ראיתי קופים רבים מקפצים. גם האדם שצלמתי מביט בקופים אלה, אבל בתמונה בקושי רואים אותם.

 

כאשר ממשיכים מהגן מערבה מגיעים  לגהט שזה מדרגות שיורדות אל הנהר. שם אנשים שטים בסירות בנהר ההוגלי.

 

 

 

 

הסירות משמשות להסעת נוסעים ולהעברת מטענים

 

 

 

וכך נראה הנוף לקראת שקיעה כשבמרחק רואים את גשר הויויקנדה שהוא הגשר השלישי בגודלו בכלכותה.

 

בתוך המתחם של המקדש יש את המקדש עצמו, ובו פסל האל שלו סוגדת אוכלוסיית הודים זו.

 

בדרך חזרה , עברנו על פני בנין שהיה עליו מגן דוד. מתברר שאין לזה כל קשר ליהדות, וזה אינו בית כנסת או משהו דומה, אלא שהמגן דוד , ממש כפי שהסמל שדומה לצלב קרס משמש כסימן קדוש בדת של קבוצה מסוימת בהודו

 

חזרנו לתחנת הרכבת שנמצאת בעצמה בבנין מיוחד

 

גם כאן היה לנו סיפור, כי התברר שתחנת הרכבת סגורה ושאין כעת רכבת הביתה. לא זוכר איך נפתרה הבעיה. חושב שלקחנו מונית עד תחנת המטרו דום דום , או שטיילנו את הדרך חזרה ברגל.

 

 

 

 

                        לעמוד קודם                   לעמוד הבא

 

 



 

 

 

תאריך ושעה
 



התחברות לחברים

[Top]                [Add to Favorites]               [Site Map]