נחיתה בשדה התעופה דלהי.
השעה 05:00 בבוקר, נפלתי מהשמים, לא קולט היכן אני. עומד עם התיקים ומביט סביבי... בקושי 3 שניות... כי מיד אתה "מותקף " על ידי "חאפרים" שבאים להציע לך את טוב ליבם ולשכנע אותך לנסוע בריקשה שלהם.
"אקח אותך למלון טוב וזול, כדאי לך" - כך מנסים לשכנע אותך, ובטרם תספיק להשיב, כבר לוקחים ממך את התיקים ומתחילים לסחוב לכוון לא ידוע. כמובן שאתה רץ אחריהם, לוקח מהם את התיקים בכוח, וטוען שיש לך כבר מלון שהזמנת .
כמובן שזה לא נכון, כי היה לי שם של מלון שבחרתי מהספר על הודו שקראתי, ולא עשיתי שום RESERVATION כי אמרו שם שאין בעיה להשיג מלון.
נהג הריקשה , עם חבר שעוזר לו בתרגום והבנת הנקרא, אינם מרפים ממני ואומרים שמוכנים לקחת אותי "במחיר מבצע" של 500 רופי למלון שאומר להם.
אני מראה להם את שם המלון וכתובתו, והם מנדנדים בראשם ומחייכים, ואני מסיק מכך שהבינו מה אני מבקש ויודעים לאן לקחת אותי. כתייר חדש, עוד לא ידעתי שכך הם עושים כל הזמן, ואין הכוונה שלהם למה שחשבתי שהבינו.
בקשתי מהם להגיע לשכונת Pahar Ganj לרחוב Main Bazaar למלון Lord's hotel . לאחר נסיעה של כחצי שעה , עוצרים ואומרים לי שזה המלון. אני מסתכל ולא רואה דבר. לא דובים ולא יער. מתחיל להתווכח איתם שבקשתי את המלון הספציפי שציינתי, ולא מלון אחר.
"המתורגמן" יורד מהריקשה, דורש ממני את הכסף, ואומר שהנהג שנשאר איתי יסיע אותי למחוז חפצי, ושאשלם לו 100 רופי נוספים על כך.
כדי להפטר ממנו , נתתי לו את הכסף, והמשכתי לנסוע עם הנהג, אשר אכן הביא אותי למלון ולכן נתתי לו את הסכום שבקש ובתוספת דמי עידוד סה"כ 150 רופי. ברוך שפטרנו....
להלן תמונות מהימים הראשונים בדלהי 20/11/2008 - 25/11/2008
לעמוד קודם.... לעמוד הבא